Commits

Shlomi Fish committed 29c12d3

[Pope] Start writing the English translation.

Comments (0)

Files changed (2)

 	human-hacking-field-guide-hebrew-v2 \
 	The-Enemy-Hebrew-rev6 \
 	The-Enemy-Hebrew-v7 \
-	The-Pope-Died-on-Sunday-hebrew
+	The-Pope-Died-on-Sunday-hebrew \
+	The-Pope-Died-on-Sunday-english
 
 DOCBOOK4_INSTALLED_INDIVIDUAL_XHTMLS_CSS = $(patsubst %,%/style.css,$(DOCBOOK4_INDIVIDUAL_XHTMLS))
 DOCBOOK4_INSTALLED_CSS_DIRS = $(foreach doc,$(DOCBOOK4_DOCS),$(T2_DEST)/$(call get,DOCBOOK4_DIRS_MAP,$(doc))/docbook-css)

lib/fiction-xml/txt/The-Pope-Died-on-Sunday-english.txt

+<body id="index" lang="he-IL">
+<!-- kate: syntax normal; -->
+<title>‎The Pope died on Sunday</title>
+
+<s id="copyright" lang="en-UK">
+
+<title>Copyright</title>
+
+This is a fictional story that is being written by <a href="http://www.shlomifish.org/">Shlomi Fish</a>, and is original artwork.
+
+It is made available under the
+<a href="http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/">Creative Commons Attribution-Share Alike 3.0 Unported Licence (CC-by-sa)</a>
+(or at your option - any later version).
+
+See <a href="http://www.shlomifish.org/meta/copyrights/">Shlomi Fish’s Copyright Terms Page</a> for how to comply with this licence.
+
+</s>
+
+<s id="chapter-monday">
+
+<title>Part 1: Monday</title>
+
+The pope died on Sunday.
+
+It didn't bother Rachel Southern too much. She was half-Catholic, but if you asked her if
+God indeed existed, she would say: “Even if God existed, he would not expect us to believe
+in him”. And of course she didn't buy an artificial division of him into three parts, even
+if she believed he exists. And so she went on her way to work on Monday, on what seemed like
+the start of a perfectly typical week in the life of a female American bachelor in her twenties.
+
+Rachel did not admit it a lot, but Monday was her favourite day of the week (while she hated
+Wednesday the most). It was not that she didn't like the weekend. But she loved her work enough
+to appreciate the beginning of the workweek in which she worked. She liked Monday
+the same when she studied in college, only now she loved it more, because she preferred
+working over studying.
+
+גרפיקאית כמו רייצ'ל איננה יכולה להרשות לעצמה לאבד רגע מאותו יום יקר
+הידוע גם כיום שני. על מנת לתמרן בין ארבע תוכנות שונות (Adobe
+Illustrator, Adobe Photoshop, Corel-Draw  ו – GIMP), על מה שהיה
+כדבריה „אותו תרוץ למערכת הפעלה הידוע גם כ-Windows 98“ דרושה מידה רבה של
+סבלנות וסובלנות. לרייצ'ל היה חסך די רציני בשתי תכונות אלה, אבל מה לעשות
+שהיא בעצם אהבה גרפיקה. אבל בביתה היה לה שלל חולצות עם אותו ספק פנגווין
+ספק ברווז, כדי להביע את תקוותה לימים טובים יותר.
+
+בכל מקרה, באותו יום רייצ'ל הספיקה לתפוס אוטובוס מוקדם והגיעה לעבודתה
+מעט לפני הזמן, ברבע לתשע. היא הניחה את תרמילה, והדליקה את המחשב. היא
+בדקה דואר אלקטרוני, עברה על רשימת המטלות שלה, ארגנה את סדר היום ואז
+החליטה לקחת תה צמחים כדי להתחיל את היום על רגל ימין. לכן, ניגשה לפינת
+הקפה. מעט מעמיתיה היו בפינת הקפה כשהם דנים במה שנשמע כאותו מאורע שקרה
+אתמול.
+
+„טוב, לדעתי, לחשמן אברוס יש את הסיכויים הכי טובים להיבחר לאפיפיור
+חדש.“ אמר אדם גרינסקי, שהיה גרפיקאי נוסף שעבד בחברה.
+
+„אני ממש לא בטוחה בזה.“ אמרה אווה הלוורת, שהייתה מנהלת חשבונות. „גם
+כשהאפיפיור המנוח נבחר, הרוב חשבו שסיכוייו להיבחר היו קלושים.“
+
+רייצ'ל ניגשה כדי להכין לעצמה תה שקדים, והדליקה את הקומקום החשמלי, על
+אף שהייתה כמעט בטוחה שיש בו מספיק מים חמים.
+
+„אה, רייצ'ל, “ פנה אליה אדם, „מי לדעתך יבחר לאפיפיור הבא?“
+
+„לדעתי, האפיפיור הבא הוא משתנה אקראי פואסוני עם תוחלת של 0.7, כאשר 0
+הינו החשמן אברוס, אחד הוא ... “
+
+„האם אי-פעם תפסיקי להדגיש את העובדה שאת בוגרת מדעי המחשב?“
+
+„הזמן בו אפסיק זאת הוא משתנה אקראי מעריכי עם תוחלת של 5 שנים.“
+
+„מה זאת אומרת?“
+
+„זאת אומרת שלא משנה כמה זמן עובר, הסיכוי שאפסיק בפרק זמן בעל אורך נתון
+נשאר קבוע.“
+
+„זה לא נשמע טוב.“
+
+„זה לא.“ אמרה רייצ'ל כשהיא מרימה את כוס התה שלה. „זה מאוד לא.“
+
+רייצ'ל ניגשה למחשב שלה, והתחילה לעבוד עליו. הייתה לה תמונה שהייתה
+צריכה לגמור ב-Illustrator אבל באותו זמן גם קראה את ה-E-mail שלה.
+
+לא עבר זמן רב, וניגש אליה אלקס רודמן, נער צעיר, שהחליט לעבוד לפני
+שהתחיל ללמוד באוניברסיטה („אם בכלל“, כדבריו). הוא היה אחד מאנשי ה-System
+ורייצ'ל מצאה את זה מאוד נוח להטיל עליו מטלות מזדמנות.
+
+„גמרתי לכתוב את התסריט שביקשת ממני.“
+
+„אלקס, “ השיבה רייצ'ל כשהיא אינה מזיזה את עיניה מהמחשב, „אתה מתוק
+לאללה.“
+
+„אילו רק הדייטים שלי היו אומרות דבר כזה...“
+
+„האמן לי שהן עוד יגידו לך את זה. בכל מקרה, מה האורך שלו.“
+
+„אני לא יודע.100, 200 שורות.“
+
+„ובכמה grepים, sortים, mapים ו-joinים השתמשת?“
+
+„יותר מידי.“
+
+„טוב, שיהיה. תודה בכל מקרה. על כל פנים, אני שנאתי ליספ כשלמדתי
+באוניברסיטה ולדעתי פרל ירשה אחדים מהמאפיינים הפחות חביבים שלה.“
+
+„אם כך לא תשמחי לשמוח שהשתמשתי ב-eval כדי להדר קצת קוד בזמן
+ריצה.“
+
+„אוי לא!“ אמרה רייצ'ל כשהיא שמה את כפות ידיה על הפנים שלה, „מדוע היית
+צריך לעשות דבר כזה? נראה לי שהיעוד שלך הוא להיות מתכנת LISP או
+Scheme.“
+
+„את רוצה שאני אכתוב את התוכנית בצורה שיותר דומה ל-C?“
+
+„לא, לא חשוב. 'אם זה עובד - אל תיגע בזה'. אין לי מושג מדוע לארי וו'אל
+החליט שאפשר יהיה לכתוב ב-Perl קוד שדומה לכל שפה אחרת. אני אישית הייתי
+שמחה אם זה היה פשוט C עם מחרוזות באורך בלתי מוגבל שיכולות להכיל כל
+תו…“
+
+„ביטויים רגולרים“ אמר אלקס.
+
+„כן, מערכים באורך בלתי מוגבל, וכל הדברים השפויים האחרים.“
+
+„אני דווקא חושב שזה מגניב שאפשר לעשות למבדה קלקולוס ב-Perl.“
+
+„לידיעתך, אפשר לעשות את זה גם ב-C.“
+
+„באמת, איך?“
+
+„משהו עם מחסנית - אני לא זוכרת את הפרטים המדויקים כי מעולם לא התעמקתי
+בזה, וזה היה הדבר הראשון ששכחתי אחרי שלקחתי את הקורס. מה שכן, ראיתי
+מישהו שהשתמש בזה ב-C.“
+
+„באמת, איך היה הקוד שלו?“
+
+„הלמבדה קלקולוס היה יפהפה.“
+
+„ואיך היה הקוד בתור תוכנית ב-C?“
+
+„לגמרי לא מובן. בסוף שכנעתי אותו להמיר את זה לקוד סטנדרטי של C. טוב,
+אני חושבת שכדאי שאתחיל לעבוד קצת, אני כבר אסתדר עם הסקריפט
+שכתבת.“
+
+„בסדר, להתראות!“
+
+„ביי,“ אמרה רייצ'ל וחזרה לעבודתה.
+
+רייצ'ל הספיקה לגמור את התמונה עד לשעה 11:00, ומאז עד ארוחת צהריים
+הסתובבה בנסיון לקבל עבורה משוב מחבריה לעבודה. זה לא היה פשוט, משום שלכל
+אחד היתה דעה שצריך לשנות שם משהו שונה לחלוטין. רייצ'ל קראה למיני-כינוס
+כדי לדון במה צריך לעשות על מנת לתקן אותה וכתוצאה מכך נדמה היה שחוסר
+ההסכמה רק גבר. אבל אז הגיע הזמן לארוחת צהריים.
+
+לפעמים רייצ'ל הצטערה על כך שלא עבדה בתור מתכנתת, ששם המתכנתים העמיתים
+שמחו שבכלל יש קוד שמתקמפל ועובד. „טוב,“ היא אמרה לעצמה, „גם אם אמאס לי
+לחלוטין מגרפיקה, תמיד אוכל למצוא עבודה כמתכנתת. לפחות כרגע.“ היא נהגה
+להסתכל במודעות הדרושים בעיתון ורובן לא היו בשביל גרפיקאים.
+
+באותו יום, החליטה רייצ'ל לצאת לארוחת צהריים עם אלקס, בטי פירס, שגם היא
+הייתה גרפיקאית, וכן אנג'לה קרונמן שהייתה מזכירה בחברה. הם החליטו ללכת
+למסעדה סינית, קרובה, שלא רק שהייתה מאוד זולה, אלא הייתה גם די טובה.
+
+רייצ'ל התעקשה לאכול עם מקלות סיניים וכך היא התרשמה שנהג גם אלקס. שתי הנשים האחרות נהגו לאכול עם סכין ומזלג.
+
+„יצא לי להסתכל על התסריט שלך.“ אמרה רייצ'ל לאלקס כשחיכו לבוא המנה
+העיקרית.
+
+„ו-?“ אמר אלקס בציפיה.
+
+„ראיתי תוכניות יותר מובנות ב-Scheme שהתשמשו בכל הדברים הגרועים שאתה
+השתמשת: eval, מיפויים, פילטרים, אקומולטורים וכו.“
+
+„טוב. פרל לא אמורה להיות יותר מובנת מ-Scheme.“
+
+„נכון. אבל כשאני כותבת משהו בפרל או בשפת תכנות אחרת, אני משתדלת לחשוב
+על האנשים שקוראים אותה. למשל, אני לעיתים רחוקות מאוד קוראת למשתנים שלי
+a, b, i  או j, וגם אם אלה משתנים בני אות אחת או שתיים, אני מוסיפה הערה
+שאומרת מה משמעות האות. מזל שאצלך, ידעתי מה הסקריפט צריך לעשות, אחרת ממש
+לא הייתי מבינה אותו.“
+
+„אני לא מניח שהרגלים כאלה רוכשים כשלומדים מדעי-המחשב באוניברסיטה?“ אמר
+אלקס.
+
+„לצערי, מטרת לימודי המחשבים באוניברסיטה היא ללמד אותך דברים שונים
+לחלוטין. כמו איך לממש עץ בינרי מאוזן, או איך לכתוב תוכנית שמחשבת מכפלה
+של שני מספרים בלמבדה קלקולוס, או איך לכתוב מהדר. או עוד אלף דברים
+אחרים שב-90% מהמקרים לא תצטרך להשתמש בהם. וב-10% מהמקרים הנותרים, אני
+בטוחה שמהנדסי חשמל, או פיסיקאים או אנשים ללא כל הכשרה אקדמית היו יכולים
+להצליח בכך לא פחות.“
+
+„אבל, לכתוב תוכנית בצורה קריאה, מובנית, ברת-הרחבה, וחוצת-מערכות
+לא.“, אמר אלקס.
+
+„אמת ויציב. אני לא יודעת אם יותר הזקתי או הועלתי לשותף שלי ב'מבוא
+למדעי המחשב', שהיה קורס המבוא לתכנות אצלנו בפן סטייט. [Penn. State] כל
+רעיון שהיה לו איך לכתוב תוכנית היה עובד, אבל היה פשוט לא קביל, מנקודת
+מבט של מתכנת מנוסה. אין לי מושג איך אנשים ניגשים לאוניברסיטה לפני שהם
+התנסו בתכנות בעצמם.“
+
+„רייצ'ל יקירתי, “ אמרה בטי, „את סיפרת לנו די והותר על איך את ואחיך
+הייתם האקרים רציניים בזמנכם.“
+
+„אם את קוראת למי שתכנת בבייסיק וב-C++ של 16 סיביות – ללא בסיס-נתונים
+SQLי, ללא מערכת הפעלה עם ריבוי משימות תקין, ללא ידע גדול כל-כך במתמטיקה,
+ועם מערכים ו-structים בתור מבני-הנתונים היחידים – האקר, אז כן – שיחקנו
+אותה בגדול. וזה היה עוד בסדר לעומת מה שביל גייטס עשה בצעירותו. אבל בימי
+הלינוקס הטרופים האלה, ההתנסויות שלי ושל אח שלי בצעירותנו הם כבר מזמן
+depreciated, כמו שאומרים.“
+
+„וזאת הסיבה שנהיית גרפיקאית?“
+
+„לא, אני פשוט אוהבת גרפיקה ולצייר באופן כללי, כך שמצאתי את העבודה הזאת
+כדי לדחות את הבלתי-נמנע.“
+
+„שזאת עבודה בעמק הסיליקון?“
+
+„משהו כזה. “ אמרה רייצ'ל וניגשה לאכול את האוכל שלה שהגיע סוף כל
+סוף.
+
+אחרי ארוחת צהריים, רייצ'ל שיחקה משחק אחד של פריסל, ועבדה על משהו חדש,
+הפעם ב-GIMP. אחרי שכולם חזרו מארוחת צהריים, היא קראה שוב פעם
+למיני-כינוס והפעם רשמה את ההערות של כולם, וחילקה אותם למה בדיוק הם לא
+אהבו בשרטוט. אז היא הביא אותם לדון בכל נושא בנפרד ובסוף השתררה הסכמה
+רחבה על מה בדיוק צריך לשנות בו. היא ניגשה לעשות זאת.
+
+כשרייצ'ל גמרה לעבוד על השינויים הייתה זו בערך השעה שבה נהגה ללכת
+הבייתה, והיא החליטה לדחות את הגשת המוצר הסופי לממונה עליה, למחרת. היא
+כיבתה את המחשב שלה, ויצאה מהקומפלקס של החברה בה עבדה.
+
+כאשר היא הגיעה לבניין בו גרה, ועלתה במדרגות לדירה שלה היא ראתה את השכן
+שלה, קליף, מדבר עם גבר אחר. היא די חיבבה את קליף ולכן עצרה כדי לראות במה
+מדובר.
+
+„רייצ'ל“ קרא קליף כשהתקרבה לשם. „תכירי בבקשה את גרג, חבר שלי
+מהאוניברסיטה, שלפני זמן לא רב עבר למילווקי בשביל עבודה חדשה.“
+
+„נעים מאוד להכיר אותך, גרג. “ אמרה רייצ'ל והסתכלה בו. לגרג היה שיער
+שחור חלק, עיניים חומות, ופנים מאוד מעניינות. די חתיך, לפחות לטעמה של
+רייצ'ל.
+
+„לי קוראים רייצ'ל סאותרן, אני גרה למעלה, בדירה 6 ב'. אני למדתי מחשבים באוניברסיטה אבל אני עובדת כגרפיקאית.“
+
+„נעים מאוד להכיר אותך מיס סאות'רן.“
+
+„רייצ'ל. קרא לי רייצ'ל. “ אמרה רייצ'ל והוסיפה, „במה אתה עוסק,
+גרג?“
+
+„אני מהנדס אזרחי. אין יותר מידי כמוני, אבל כמוני בדיוק יש רק
+אחד.“
+
+„ובמה אתה הולך לעבוד?“
+
+„אני הולך לעבוד בעירייה של מילווקי כמהנדס תשתיות מים.“
+
+„נשמע מעניין.“ אמרה רייצ'ל על אף שזה לא נשמע לה כל-כך מעניין והוסיפה
+„שמע, אם אתה לא עסוק מחר בערב, מה דעתך לצאת ביחד איתי לפגישה?“ רייצ'ל לא
+האמינה שהיא הצליחה להגיד את זה במשפט אחד.
+
+גרג חשב על זה לרגע, „בסדר גמור. את הכתובת אני יודע משום שהגעתי לכאן
+בכוחות עצמי. אז מחר.“
+
+„או. בי. קיי. בי. להתראות לשניכם.“ אמרה רייצ'ל, אך כשניגשה ללכת הבחינה
+שבתוך כיסו של גרג ביצבץ משהו שנראה כמו Palm Pilot.
+
+„זה פאלם במקרה? “ אמרה כשהיא מצביעה על כיסו.
+
+„כן, מדוע?“
+
+„אתה לא מתכוון לרשום שם את הפגישה במקרה?“
+
+„לא, אני לא שוכח דברים כאלה.“
+
+„שיהיה. “ אמרה רייצ'ל, „ להתראות קליף ואני אראה אותך מחר גרג.“
+
+והיא עלתה במדרגות.
+
+באותו הערב רייצ'ל עלתה על האינטרנט ודיברה ב-IRC. היא פגשה שם את אחת
+מהמכרות האלקטרוניות שלה, שהזדהתה בכינוי „Cruella“. הן נקלעו לשיחה על
+המאורעות שקרו לרייצ'ל באותו יום.
+
+„ואז כשחזרתי הבייתה פגשתי בחור.“ אמרה רייצ'ל בצ'אט.
+
+„באמת? ומה קרה?“
+
+„הזמנתי אותו לצאת איתי מחר.“
+
+“You rule, girlfriend!‎” , „בכל מקרה, מה הוא עושה?“
+
+„מהנדס תשתיות מים לפי מה שהבנתי.“
+
+„משע ... עמם. ואיך הוא נראה?“
+
+„די טוב, לדעתי.“
+
+„אכלה.“
+
+„בכל מקרה, דבר אחד מטריד אותי – היה לו פאלם פיילוט אבל הוא לא השתמש בו
+כדי לרשום את מועד הפגישה.“
+
+„ומה רע בזה?“
+
+„לא יודעת, אולי הוא ישכח. או שהוא כבר ייעשה יותר מידי תלוי במכשיר הזה
+עד אז.“
+
+„Get a life!“
+
+„זה בדיוק מה שאני עושה. :-|==&gt;“
+
+</s>
+
+<s id="chapter-tuesday">
+
+<title>חלק 2: יום שלישי</title>
+
+כאשר רייצ'ל נסעה באוטובוס באותו בוקר של יום שלישי, היא נקלעה לשיחה
+מעניינת עם אדם שחור שלבש אומנם בגדים פשוטים אך לפחות לפי מה שאמר, היה די
+עשיר.
+
+„ואם-כך מדוע אתה עדיין נוסע באוטובוס?“ אמרה לו רייצ'ל.
+
+„דבר ראשון, אני עדיין מרגיש קצת נאמנות לאוטובוסים בהם נסעתי בתקופה בה
+הייתי עני. שנית, ויותר חשוב, אני שונא את הקונספט שתהיה לי מכונית פרטית.
+זה פשוט יותר מידי טרחה.“
+
+„אמן.“ הוסיפה רייצ'ל, שלא התכוונה לרכוש מכונית פרטית לפחות עד שיהיו לה
+ילדים. „בכל מקרה, “ הוסיפה „אתה חיית בשכונות העוני במשך צעירותך ועבדת
+בתחילת דרכך בעבודות קשות עם שכר מאוד נמוך – הנה אתה עכשיו מיליונר ומעסיק
+אנשים אחרים. איך עשית את זה?“
+
+הכושי, שביקש שרייצ'ל תקרא לו מר ניימן אמר „המפנה בחיים שלי הגיע
+כשהבנתי מה התשובה לשאלה.“
+
+„איזו שאלה?“
+
+„השאלה.“
+
+„שאלת החיים, היקום והכל?“
+
+„כן.“
+
+„ומה השאלה הזו?“
+
+„מי האיש החזק [=powerful] ביותר בעולם?“
+
+„מי האיש החזק ביותר בעולם?“
+
+„כן.“
+
+„לא יודעת. ביל גייטס, נשיא ארה"ב, מי שיהיה האפיפיור החדש. לינוס
+טורבלדס.“
+
+„לא, לא, לא ולא.“
+
+„אז מי?“
+
+„את זה תצטרכי לגלות בעצמך. הנה התחנה שלי. להתראות מיס סאות'רן.“
+
+„ביי“ השיבה לו רייצ'ל ואז מר ניימן ירד מהאוטובוס. רייצ'ל נשארה יושבת
+בכסאה לזמן מה מהרהרת ואז הגיעה התחנה שלה. היא ירדה מהאוטובוס.
+
+רייצ'ל הלכה ברחוב ולפתח שמה לב שהיא הולכת מאחורי איש שעישן. כל העשן
+הגיע אליה מה שהפריע לה מאוד. לכן, היא התחילה לרוץ, עקפה את האיש וחזרה
+למהירות הליכה רגילה. „מזל שאני לעולם לא נועלת עקבים.“ חשבה לעצמה.
+
+היא הגיעה למקום עבודתה ושוב פעם הניחה את התרמיל שלה ליד המחשב שלה,
+ונכנסה למחשב. היא שלחה את מה שהכינה יום קודם לכן לממונה אליה בדואר
+אלקטרוני, ואז ניגשה לעבר השולחן שלו.
+
+„לא רע...“ הוא אמר לה, „סתם, זה מאוד נחמד.“ ואז הוא נתן לה מספר מטלות
+חדשות לעשות. רייצ'ל חזרה לשולחנה.
+
+רייצ'ל אי פעם תהתה אם אי פעם הדרישה ליצירות גרפיקה תגיע לרוויה, וכבר
+לא יצטרכו גרפיקה חדשה. או שמא המטלות שלה היו כמו ראשי הידרה שכל פעם
+שנכרת אחד, צומחים שלושה במקומו. ברגע שלקוח היה מרוצה מלוגו מסוים, הוא ביקש
+לשלב גרסאות שלו בנייר מכתבים, באתר הבית של החברה שלו, בכרטיסי הביקור של
+החברה, בעלונים של המוצרים, וכן הלאה. זה דרש עוד ועוד עבודה.
+
+רייצ'ל שמחה שתמיד יהיה לה מה לעשות כך, אבל תמיד רצתה מרווח מחייה מרגע
+שסיימה משימה עד שהתחילה משימה חדשה. זה תמיד היה קשה להתחיל דבר חדש אחרי
+שמשהו אחר סוים, משום שהרגשת ההצלחה נהגה לשכר אותה.
+
+מלבד זאת יום העבודה היה מחוסר מאורעות. ארוחת הצהריים עברה ללא הרבה
+שיחה, ורייצ'ל הרגישה שהיא הספיקה די הרבה באותו יום. היא עזבה את העבודה
+בשעה הרגילה, כשהמטלות שהייתה צריכה לבצע מבוצעות פחות או יותר בחציין. היא
+לקחה את האוטובוס לביתה, והגיעה מספיק מוקדם כדי להספיק לרכב על אופניים,
+מה שאהבה מאוד וציפתה לו בקוצר רוח.
+
+במדרגות פגשה רייצ'ל את קליף עוד-פעם כשהוא מלווה בגבר שנראה כבן 30 או
+40, בעל שפם וזקן, שנראה לה מוכר מאיזה שהוא מקום.
+
+„הי.“ אמרה רייצ'ל.
+
+„הי, “ אמר קליף, „הכירי את רודולף אייזנברג. אם השם לא מוכר לך אז תדעי
+שהוא מעצב אופנה גרמני, ואל תגידי לו את זה בפנים אבל הוא גם בעל שם
+עולמי.“
+
+„אה, כן, שמעתי את השם מתישהו.“
+
+„למעשה, אני ארכיטקט בהכשרתי, אבל גיליתי לאחר זמן מה שהשגעון שלי התאים
+יותר לעיצוב אופנה. זה קרה כשעזרתי לחבר שלי, שהוא מעצב אופנה Full-Time
+לעצב את הקולקציה שלו, והוא התעקש לשים את השם שלי לידו. והעובדה היא שיש
+מספיק אנשים שהם בעל טעם כזה שהם קונים את הבגדים שלי, מה שמאשש את ההנחה
+שלי שאני אינני האדם הבלתי-שפוי היחיד ביקום.“
+
+„אמן.“ אמרה רייצ'ל.
+
+„חוץ מזה, “ הוסיף קליף, „הוא גם גאון ומסרב להודות בכך.“
+
+„אני לא גאון ואני לא מסרב להודות בכך.“
+
+„בכל מקרה,“ אמרה רייצ'ל „מה אתה עושה דווקא בבניין הזה?“
+
+„מר קרטר כאן עוזר לי להעלות משהו שהוא הצגה שלמעשה תציג את הבגדים שלי.
+מעין הצגת-אופנה.“
+
+„אחלה רעיון!“ אמרה רייצ'ל. היא תמיד חשבה שתצוגות אופנה היו משעממות
+תקנה.
+
+„אם זה רעיון טוב, זאת כבר שאלה אחרת. אבל זה ללא ספק רעיון משוגע ולא
+שגרתי עד כדי-כך שאני בטוח שהגיתי אותו בעצמי. האמיני או לו, אבל זה בא לי
+בחלום שבו במקום ללכת על המסלול הדוגמניות והדוגמנים התחילו לדבר אחד עם
+השני ולספר חוויות שקרו להם בעבר הקרוב שלהם. אני התעוררתי מהחלום ואחרי
+קצת עיבוד מחשבתי, חשבתי על הרעיון שסיפרתי לך.
+
+גם מבחינה לוגיסטית זה עשוי לעבוד מצויין משום שחלק גדול מהדוגמנים
+והדוגמניות בימנו רוצים להיות שחקנים. או להפך. כך, שגם שחקנים שרוצים
+להיות דוגמנים, או דוגמנים שרוצים להיות שחקנים, או מי שרוצה להיות או זה
+או זה, או את שניהם יוכל למצוא מקום בהצגה כזאת. מושלם.“
+
+„כן, זה בהחלט עשוי לעבוד. היכן אתם מתכוונים שההצגה תתקיים?“
+
+„ממש כאן!“, השיב אייזנברג. „זאת אומרת, בגן הקרוב לכאן. אני רוצה לעשות
+זאת באחד הפרברים כדי לשוות לזה פרופיל נמוך יחסית. פשוט זאת מעין חזרה (אם
+כי מול קהל) של ההצגה לפני הופעה עם פרופיל יותר גבוה בניו-יורק.“
+
+„מעניין... “ אמרה רייצ'ל. „אז מתי היא תתקיים?“
+
+„במוצאי יום ראשון.“
+
+„המממ...  טוב, אני חושבת שאצא לרכב על אופניים, ויש לי גם פגישה יותר
+מאוחר, עם חבר של קליף כאן.“
+
+„אה, לא שכחת!“ אמר קליף.
+
+„לא, “ אמרה רייצ'ל והסמיקה.
+
+אחרי שרייצ'ל רכבה על אופניים באותו יום, היא ניגשה להתכונן לפגישה.
+אנשים בסביבתה של רייצ'ל (גברים ונשים כאחד) תיארו את רייצ'ל כ„חמודה“,
+„חיננית“, „מקסימה“ וכו: „את נראית נפלא!“, „את נראית מהמם!“, וכו. רייצ'ל
+לא האמינה שהיא יפה, ולמרות זאת בילתה זמן רב ברחצה, הצתחצחות, התאפרות,
+התלבשות והתאבזרות כדי לשוות לעצמה מראה שהיה לדעתה יותר נסבל.
+
+כאשר היא הייתה בשלבים האחרונים של ההתארגנות נשמע צלצול בדלת. זה היה
+גרג, כשהוא מוכן ומאורגן לפגישה. „ואאו!“ הוא אמר, „את נראית ממש טוב“.
+רייצ'ל נאנחה בליבה. „תודה, גם אתה נראה ממש נחמד“ וחשבה שהוא עשוי לחשוב
+אותו הדבר. „בבקשה, היכנס.“ אמרה וגרג נכנס לדירה.
+
+גרג שם לב שרייצ'ל נועלת נעלי ספורט. „את לא מתכוונת ללבוש עקבים?“
+שאל.
+
+„אני לעולם לא לובשת עקבים. הן ממש מקשות על ריצה, הליכה, רכיבה אופניים,
+התעמלות ועוד כל מיני פעילויות שאני עשויה לרצות פעם לעשות. אלהים ברא את
+הנשים נמוכות יותר מגברים, והגיע הזמן שנשים ישלימו עם העובדה הזאת. חוץ
+מזה זה חלק מפילוסופיה גורפת שלי.“
+
+„איזו פילוסופיה?“
+
+„אני לא לובשת עקבים, לא מפחדת מחרקים ועכברים, אין לי חורים באוזניים,
+ואני האקרית (לא קראקרית בבקשה!) מדופלמת של מחשבים. אין לי חוש טכני טוב,
+אבל אני מזמינה טכנאים לתקן דברים בבית מהכסף שאני מרוויחה. תחי העצמאות
+הנשית!!“
+
+„מדהים.“ אמר גרג ומחה כפיים, „דרך אגב, אני יודע לתקן דברים מכניים
+וכיוצא באלה – אבל אני כמעט ולא מבין במחשבים.“
+
+„אז יכול להיות שנהיה זוג מושלם. “ אמרה רייצל, „בכל מקרה, עדיין לא
+גמרתי להתכונן, אז בינתיים אתה יכול לשבת על הספה ולהרגיש בבית“.
+
+„תודה. אני אחכה. אני מבין שאת עדיין מאמינה שאשה צריכה
+להתייפות.“
+
+„כן. אני לא מוצאת תכונה נשית זאת אי-רציונלית כלל.“ והיא חזרה
+לאמבטיה.
+
+זמן מה לאחר מכן, כשרייצ'ל עמדה בדיוק לשים עגילים על אוזניה נשמע צלצול
+בדלת. „עוד מישהו?“ חשבה רייצ'ל וצעקה „אני אענה.“.
+
+רייצ'ל ניגשה לפתוח את הדלת כשהיא עדיין שמה את אחד מהקליפסים של העגילים
+על אוזנה. כאשר פתחה את הדלת ראתה את קייטי אדאמס, שהייתה חברתה הטובה
+ביותר, לפחות מאז שרייצ'ל עברה למילווקי. קייטי לבשה חיוך רחב על שפתיה,
+שאצל רייצ'ל עשה רושם כמלאכותי מעט.
+
+„היי“, אמרה קייטי, „את נראית נפלא.“
+
+„תודה. “ אמרה רייצ'ל , „גם את.“ על אף שקייטי הייתה לבושה בסגנון פשוט
+יותר.
+
+„שמעי, “, היא המשיכה, „את קצת...“.
+
+„כן, מן הסתם, יש לך פגישה היום, הייתי צריכה לדעת... זה לא שכל יום את
+נראית כל-כך טוב...“.
+
+„מן הסתם, “ אמרה רייצ'ל – היא העמידה פנים שמה שקייטי אמרה לא העליב
+אותה.
+
+„פשוט לי יש איזו בעייה קטנה, ורציתי להיעזר בך.“
+
+„אוקיי, מה בדיוק הבעייה?“
+
+„זה בקשר לחבר שלי...“
+
+„מי? רוג'ר?“ רייצ'ל התקשתה לזכור את שמות החברים של קייטי, אבל היא
+הייתה עם רוג'ר כבר זמן רב, והיא דיברה עליו ללא הפסקה.
+
+„כן, רוג'ר.“ אמרה קייטי והרחיבה את החיוך שלה.
+
+„מה בקשר אליו?“ שאלה רייצ'ל. היא הרגישה עצבנות, אבל קיוותה שהיא לא
+החצינה עובדה זאת.
+
+„אממ... כן רוג'ר... זה פשוט שהוא...“
+
+„כן?“ אמרה רייצ'ל.
+
+„הוא נטש אותי!“ קראה קייטי והתחילה לבכות.
+
+רייצ'ל לא החשיבה את עצמה כאדם שפוי. אבל, לדעתה אילו כל האנשים היו כמו
+החברה שלה, היא הייתה נחשבת לאדם השפוי ביותר בעולם. כך שהתנהגות כזו הייתה
+מוכרת לה. על כל פנים, היא קרבה את חברתה אליה כדי שזו תוכל להשעין את ראשה
+על כתפה של רייצ'ל.
+
+„זה היה כל-כך פתאומי... ולא צפוי... אני חשבתי שהכל הולך אצלנו בסדר. את
+יודעת מתי קיימנו יחסי-מין בפעם האחרונה?“
+
+„לא, “ אמרה רייצ'ל, „וזה יותר ממה שאני צריכה לדעת. בכל מקרה, זה בסדר -
+דברים כאלה קורים לפעמים.“
+
+„זה קל בשבילך להגיד, אותך לא נטש אף פעם חבר שלך.“
+
+„ממש לא.“ אמרה רייצ'ל בליבה.
+
+„מה קורה כאן?“, נשמע קולו של גרג מכיוון הטרקלין, כשהוא בא
+לכיוון הדלת.
+
+„שום דבר,“ אמרה רייצ'ל, „פשוט קייטי כאן…“ ואז היא שמה לב שקייטי
+הביטה לכיוון גרג והבעת פניה השתנתה בהדרגה.
+
+„כן, פשוט נפרדתי מחבר שלי היום“, אמרה קייטי בעליזות כשהיא עוקפת את
+רייצ'ל כדי ללחוץ את ידו של גרג, „זה שום דבר באמת, אני מרגישה בסדר“.
+רייצ'ל אמרה בליבה „מה, לעזאזל?“, ואז הביטה בקייטי אומרת „אה, הרשה לי
+להציג את עצמי - קייטי אדמס. קרא לי קייטי.“ ולחצה את ידו של גרג בשתי
+ידיה.
+
+„גרג.“ אמר גרג בהבעת פנים שרייצ'ל פירשה כבין נבוך למשועשע. „אני מצטער
+לשמוע עליך ועל החבר שלך.“
+
+„אה, זה שום דבר, “, אמרה קייטי, „בכל מקרה אני מתארת שרייצ'ל ואתה
+מתכוונים ללכת לפגישה, אז לא אפריע לכם. אני בטוחה שרייצ'ל לא תרצה
+שאצטרף אליכם.“
+
+„אם להיות כנה,“, אמרה רייצ'ל, „אין לי בעייה עם זה.“ (ואז חשבה בליבה
+„מדוע הייתי צריכה לומר את זה?“)
+
+„גם מבחינתי זה בסדר.“ אמר גרג והביט לכיוונה של רייצ'ל במבט משועשע.
+
+„הו, תודה לשניכם.“ אמרה קייטי כשהיא מסדרת את פניה. לרייצ'ל היה נדמה
+שקייטי מאושרת מכל העניין.
+
+„טוב, נלך?“ אמרה רייצ'ל, „צריך להזמין מונית או משהו כזה?“
+
+„כן,“ אמר גרג, „היכן יש טלפון?“ והוא הוציא את הפאלם פיילוט שלו מכיסו.
+
+הם הזמינו מונית ובינתיים קייטי סיפרה לגרג על עצמה ועל מה שקרה איתה
+ועם רוג'ר כשרייצ'ל מנסה להשחיל מילה. זה חזר על עצמו גם במונית.
+רייצ'ל תהתה מה נהג המונית חשב על כך שבחור ושתי בחורות נסעו
+במונית למסעדה מפוארת, וזאת שהייתה לבושה בפחות
+הידור היא זאת שדיברה עם הבחור כל הזמן. אז היא הגיעה למסקנה שללא קשר
+למה שנהג המונית חשב, מה שלא עניין אותה יותר מדי, הרי שלדעתה הסיטואציה
+הייתה מביכה ולא נוחה עבורה. ככל שלרייצ'ל היה אכפת מקייטי, היא תהתה אם
+זה היה נכון שתהרוס לה את הפגישה הראשונה עם בחור שעשה עליה רושם טוב.
+
+הם הגיעו לבסוף למסעדה, והתיישבו שם. קייטי וגרג המשיכו לדבר ורייצ'ל ביקשה
+מהמלצר זמן לפני שיזמינו. כך עבר זמן רב.
+
+„אז אמרת שאתה מהנדס תשתיות מים וביוב. יש משהו חדש שם?“ שאלה קייטי.
+
+„חדש? כן, תמיד יש משהו חדש. “ אמר גרג, „למשל, לאחרונה קראתי במאמר שנכתב באחד העלונים
+של הנדסה אזרחית, על כך שהם ביצעו שינוי מסיבי בתשתית בחלק ניכר מהעיר,
+וניתקו כל איזור מהאספקה רק פעם אחת ולא יותר משעתיים. הם השתמשו בתוכנית מחשב
+כדי לתכנן את הסדר, וזה עבד כמעט לחלוטין לפי התוכנית?“
+
+„באמת?“, אמרה קייטי, „רייצ'ל, תוכניות מחשב הן ההתמחות שלך…“ („תודה שאת סוף כל סוף
+משתפת אותי“, חשבה רייצ'ל) „…, כיצד את חושבת שהתוכנית הזאת עבדה?“
+
+„לא יודעת,“ אמרה רייצ'ל, „, אני משערת שזה משהו שקשור לתורת הגרפים, אבל אני לא מתמצאת
+במאפיינים של המצב.“
+
+„תורת הגרפים…האמת - אני לא בטוחה מה זה. גרג, אולי תסביר לקייטי את המגבלות והיא
+כבר תפתח אלגוריתם או איך שקוראים לזה? בעצם לא, אני לא אבין מזה כלום.“
+
+„כן,“ אמרה רייצ'ל, „זה עלול להוציא אותך מחוץ לשיחה.“ („מה שעשוי שלא להיות דבר רע“, היא חשבה.)
+
+„בכל מקרה,“ אמרה קייטי, „אני צריכה ללכת לשירותים כרגע, אז תסלחו לי.“
+והיא קמה ועזבה את שניהם והלכה לשירותים.
+
+„טוב, “אמר גרג במבט משועשע, „על מה את רוצה לדבר?“
+
+רייצ'ל חשבה קצת ואמרה לגרג: „בעצם, גם אני צריכה לשירותים.
+אני חושבת ששכחתי לסדר משהו בבית.“
+
+„בסדר, “, אמר גרג, „אני אחכה כאן.“
+
+רייצ'ל ניגשה לשירותים, פתחה את הדלת וראתה שם את קייטי מסדרת את פניה. רייצ'ל
+ניגשה אף היא לעשות זאת. „גרג הוא מאוד נחמד.“, אמרה קייטי, „אני נהנית מכל רגע.“
+
+„כן, גם אני“, אמרה רייצ'ל ללא התלהבות יתרה.
+
+קייטי עשתה רושם שהיא מאכלת את מה שרייצ'ל אמרה ואז אמרה „לא עושה רושם שאת
+נהנית כל כך. יש בעייה?“
+
+„את רוצה שאני אהיה כנה איתך?“ אמרה רייצ'ל?
+
+„כן, ברור, אנחנו הרי חברות.“ אמרה קייטי.
+
+„אוקיי, אבל לדעתי את לא תרצי לשמוע את מה שאני הולכת לומר.“
+
+„מדוע לא? תמיד אומרים שתמיד כדאי להיות כנים עם אנשים אחרים.“
+
+„ואם את שואלת אותי“, השיבה רייצ'ל, „מה שאת לא יודעת, לא מזיק לך.“
+
+„האמיני לי שכרגע זה מזיק לי. אז שתפי אותי בבקשה.“ אמרה קייטי בגיחוך.
+
+„טוב, “ אמרה רייצ'ל, „שלא תגידי שלא הזהרתי אותך. “ ,ונאנחה, „אני לא נהנית כל כך,
+מפני שלדעתי התנחלת על גרג, ואת הורסת לי את הפגישה.“
+
+„אני מתנחלת על גרג?!“ קראה קייטי (רייצ'ל פחדה שמישהו ישים לב) „מה, לעזאזל? את בטוחה
+שאת אינך פשוט לא מרוצה מפני שאני מאושרת או משהו כזה?“
+
+רייצ'ל פתחה את פיה כדי לומר משהו, אבל קייטי הפסיקה אותה „כן, אני מבינה עכשיו.
+לא משנה. זאת הפגישה שלך. אני לא אפריע לך יותר מכיוון שאני הולכת. להתראות
+ואני מקווה שתהני מהפגישה. אני יודעת מתי אני לא רצויה.“
+
+קייטי יצאה משם ואז פנתה שוב לכיוון המראה „רגע, אני נראית בסדר?“ אמרה וסידרה את שערה
+בידה, „בעצם זה לא חשוב.“ והלכה משם באופן נמרץ.
+
+רייצ'ל הייתה המומה. „מה בשם הקדוש ברוך הוא קרה כאן?“ היא חשבה לעצמה. היא
+הסתכלה במראה, סידרה קצת את המראה שלה (בכל זאת הייתה זו האמתלה שלה ללכת
+לשירותים), עד שדעתה נחה עליה, ופנתה ללכת משם.
+
+גרג ישב בשולחן, והיה נראה שהוא משועמם. רייצ'ל הצטרפה אליו. „היכן קייטי?“ הוא שאל.
+
+„קייטי?“ שאלה רייצ'ל.
+
+„כן. היכן היא.“ הוא השיב.
+
+„אה, היא הלכה.“ השיבה רייצ'ל.
+
+„אה, אוקיי.“ אמר גרג וחייך, „טוב, אז נמשיך בפגישה? המלצר בא לשולחן ואמרתי
+לו שיחזור כעבור 10 דקות.“
+
+„אין בעייה,“ אמרה רייצ'ל. „מזל שהוא לא שאל <b>מדוע</b> קייטי
+הלכה“ היא חשבה לעצמה.
+
+רייצ'ל חככה בדעתה כיצד להתחיל את השיחה.
+
+„אז כיצד נעשית מהנדס תשתיות?“ שאלה רייצ'ל.
+
+„טוב, מאז היותי קטן רציתי להיות שרברב.“ השיב לה גרג.
+
+„שרברב? ברצינות?“ אמרה רייצ'ל בפליאה.
+
+„כן. מאוד מוזר, אבל מה לעשות – זה מה שרציתי להיות.“ אמר גרג, „ביליתי
+חלק גדול מהחופשים הגדולים בלהיות שוליה לשרברבים ונהניתי מכל רגע. בכל
+מקרה, אחרי שסיימתי תיכון, תכננתי לעבור קורס הכשרה של שרברבות ולסיים
+עניין. אבל אבא שלי ניגש אליי ואמר לי: 'גרג, בני היקר, יש לי, ברוך השם,
+מספיק כסף כדי שתוכל ללמוד את מה שאתה רוצה באוניברסיטה, אז למה שלא תנצל
+את זה. אם תרצה, תוכל להיות שרברב בוגר אוניברסיטה.“
+
+וגרג המשיך „אז הסכמתי איתו, אבל החלטתי ללמוד את הדבר הקרוב ביותר
+לשרברבות: הנדסה אזרחית עם התמחות בהנדסת מערכות מים וביוב. ולמרבה הפתעתי
+הסתבר לי שחלק ניכר מזה היה די מעניין.“
+
+„אז בסוף נהיית שרברב מדופלם?“
+
+„כן, עברתי את הקורס. אבל עדיין קיבלתי תואר ראשון בהנדסה אזרחית וזה מה
+שאני מעדיף לעשות.“
+
+„המממ...“ אמרה רייצ'ל „למצוא שרברב טוב בימינו, ועוד בוגר אוניברסיטה, זה
+קשה.“
+
+„טוב, אני לא יכול להעיד על עצמי שאני שרברב טוב. אין הנחתום מעיד על
+עיסתו.“ השיב לה גרג.
+
+„גם שרברב רע זה מספיק טוב לצרכים מסוימים.“ אמרה רייצ'ל ונוכחה שגרג
+מתפרץ בצחוק.
+
+המלצר ניגש לשולחן אז וחייך בעקבות הצחוק של גרג. „האם ברצונכם להזמין
+עכשיו?“ הוא שאל.
+
+רייצ'ל הזמינה מרק מינסטרונה למנה ראשונה וסטייק למנה עיקרית, בעוד שגרג
+הזמין מרק מינסטרונה והמבורגר. המלצר רשם את ההזמנה והלך משם.
+
+„טוב, בואי נחזור לשיחה,“ פנה גרג לרייצ'ל, „אמרת שאת אשת מחשבים ועוסקת ב…“
+
+„גרפיקה, כן.“
+
+„אה, יפה. ואת מרוצה?“
+
+„כן, סך הכל.“
+
+„ואיך הגעת לזה?“
+
+„טוב, זה התחיל מגיל צעיר, שבו ההורים שלי קנו לאח שלי ולי מחשב XT וקבעו ששנינו
+חייבים לשבת לידו באותו הזמן ואמרו לנו שכדאי לנו ללמוד לתכנת אותו.
+אז באופן הזה אני ואח שלי למדנו לתכנת בבייסיק כל מיני משחקים ומצגות שונות,
+ואחר-כך למדנו גם שפות אחרות שהיו זמינות שם. לקראת סוף התיכון, התחלנו גם להכיר
+את האינטרנט (במחשב מתקדם יותר), ועכשיו אני כבר נמצאת שם רוב הזמן. גם באוניברסיטה
+הכרתי מערכות יוניקס, ובכללן לינוקס - אפילו כעבודה מקומית על תחנת עבודה - לא כעבודה
+על שרת מרוחק, והגעתי למסקנה שבזה נמצא העתיד של המחשוב הביתי.“
+
+„אני יודע מה זה יוניקס (קצת התעסקתי עם זה באוניברסיטה מן הסתם), אבל לא שמעתי
+על לינוקס.“ אמר גרג.
+
+„טוב, לינוקס זה לשם הפשטות 'יוניקס למחשבי PC', והוא גם בד"כ לא עולה כסף
+וכן גם הקוד זמין תחת רשיון קוד-פתוח. יש לו שם מגניב, וגם סמל חביב של פינגווין
+בשם טאקס (Tux).“
+
+„אוקיי, נחמד. אז מדוע את מתעסקת בגרפיקה?“
+
+„טוב, זה כשרון שרכשתי בעקבות הלימודים שלי באוניברסיטה, שם התנדבתי בעיתונים
+ועלונים שונים ככתבת וכמעצבת. זה מצריך ממני לעבוד עם מערכת ההפעלה חלונות 98 אותה
+אני למדתי לתעב באופן בלתי ייאמן. בזמני החופשי, אני עדיין מתכנתת דברים, וזה
+גם נותן לי יתרון על פני גרפיקאים אחרים שפחות בקיאים ממני בתכנות. סך הכל
+השכר הוא טוב, וגם העבודה מעניינת ונותנת סיפוק אז זה מה שאני עושה כרגע.“
+
+„נחמד.“ ענה גרג.
+
+„אז איך עברו עליך הימים הראשונים בעבודה?“ שאלה רייצ'ל.
+
+„בסדר, אני עדיין שוקד על ללמוד את המערכת של העיר הזאת. היא די מורכבת, אבל
+נתקלתי בדברים יותר גרועים. כפי שאפשר לצפות ממשרד ציבורי, הרי שהמחשב שעומד
+לרשותי לא מתוצר באופן הטוב ביותר, אבל אני מניח שאוכל להתמודד איתו בעבודה
+השוטפת.“
+
+„כן, שמעתי על הסימפטום הזה.“ אמרה רייצל.
+
+„אז אני מבין שיש לך אח?“ אמר גרג.
+
+„כן.“
+
+„מה הוא עושה?“
+
+„הוא כרגע עובד לפני הלימודים באוניברסיטה בתכנות. הוא מסתובב ברחבי
+ארצות-הברית, ועובד במה שמזדמן. הוא מרוצה מכך שהוא משתמש בלינוקס ואני
+מקנאה בו. אבל סך הכל אנחנו ביחסים טובים.“
+
+„יפה מאוד. לי יש שתי אחיות - אחת מבוגרת ממני ואחת יותר צעירה. הצעירה עדיין בתיכון,
+והמבוגרת כרגע עובדת על דוקטורט בבלשנות באוניברסיטה.“
+
+„בלשנות… “ אמרה רייצ'ל „איזה יופי, אני תמיד בעד אנשים ששוקדים על שיפור
+הדיבור והתקשורת שלהם. קראתי במקום כלשהו, שהשפה האנושית היא בראש ובראשונה
+כלי של חשיבה, והפונקציה שלה ככלי תקשורת הוא משני. גם נטען שם שעל-ידי עיוות
+מילים גם מעוותים את המחשבה.“
+
+„כן, זכור לי משהו כזה.“
+
+אז המלצר הביא את האוכל, והשניים ניגשו לאכול.
+
+„אז מה הייתה ההתמחות המשנית שלך באוניברסיטה?“ שאל גרג את רייצ'ל.
+
+„למדתי משחק. אבל אני לא שחקנית - אני רק משחקת אחת כזאת בטלוויזיה.“
+
+גרג התפקע מצחוק. „כן, עושה רושם שיש לך כשרון לבדיחות של לוגיקה.“
+
+„כן, אני טיפוס רציונליסטי.“
+
+„תמיד היית כזאת.“ שאל גרג?
+
+„אספר לך סיפור. “ אמרה רייצ'ל, „כשהייתי בת עשר והייתי פעם אחת עם אבא
+בקניון קרוב לחג המולד, ביקשתי ממנו לעמוד לתור לסנטה קלאוס ולבקש ממנו
+מתנה. הוא לא הרשה לי, ואמר שיסביר לי למה כשנגיע הבייתה.“
+
+„כשהגענו הבייתה,“ היא המשיכה, „ישבנו ביחד על הספה והוא הסביר לי שסנטה קלאוס אינו
+קיים, שהוא דמות דמיונית, ושזה רק איש שמתחפש אליו. 'בקיצור, ' הוא אמר לי,
+'אם את רוצה לבקש מתנה, בקשי ממני. לא בטוח שאסכים, אבל זה עדיין יהיה יותר
+יעיל עבורך מאשר אילו תבקשי זאת מסנטה'. למחרת, התווכחתי עם חברות שלי על כך
+ולבסוף כדי להוכיח את צדקתי, הסתובבתי איתן ברחבי השכונה והראיתי להן שיש
+יותר מסנטה קלאוס אחד בו זמנית.“
+
+„תמיד היית כזאת לוגיקנית?“
+
+„אני נוטה להאמין שהלוגיקניות שלי גברה עם הזמן.
+
+בכל מקרה, מספר ימים לאחר-מכן, ההורים של החברות שלי באו בטענות להורים
+שלי, מדוע הם צריכים לנפץ אשליות 'בלתי מזיקות' כדבריהם כאלה. אבא שלי הגן
+על התנהגותו בכך שאמר שזו אמונה לא-רציונלית, שאין להאכיל בה את הילדים.
+'ומה הייתי אמור להגיד לה אילו היינו יהודים' הוא אמר להם. חלק מההורים
+ניסו לתקן את העוול על-ידי כך שאמרו שיש סנטה קלאוס אמיתי בקוטב הצפוני,
+אבל החברות שלי לא האמינו להם.“
+
+„סיפור נחמד.“
+
+„כן.“
+
+רייצ'ל וגרג סיימו את ארוחת הערב שלהם והזמינו מונית חזרה לביתם. לאחר שהמונית
+עצרה ליד בית-הדירות של רייצ'ל, גרג והיא יצאו החוצה. „טוב,“ אמר גרג, „נהניתי
+הערב מאוד.“.
+
+„אז אני מבינה שקייטי מצאה חן בעיניך.“ אמרה רייצ'ל.
+
+„אני לא מדבר עליה.“
+
+„רגע - לא העדפת אותה על פניי?“
+
+„לא, אני מעדיף אותך.“
+
+רייצ'ל חייכה. „טוב, אני שמחה שהייתה לנו פגישה טובה.“
+
+וגרג אמר: ”גם אני.“. לאחר זמן מה הוסיף: ”טוב, כדאי שאקח את המונית חזרה
+לדירה שלי. המונה פועם.”
+
+“כן, להתראות. נשתמע כבר.”
+
+“להתראות.”
+
+גרג נכנס למונית, שעד מהרה נסעה משם. רייצ'ל נכנסה לבניין ועלתה במדרגות לדירה שלה.
+
+</s>
+
+<s id="wednesday">
+
+<title>יום רביעי</title>
+
+רייצ'ל התעוררה למשמע הפעמון של הדלת. היא קמה מהמיטה, הסתכלה על השעון
+המעורר שלה וראתה שהשעה היא רבע לשש. מי לעזאזל צריך להעיר אותה רבע שעה
+לפני שעת הקימה שלה. היא לבשה מכנסיים וניגשה לפתוח את הדלת.
+
+כשפתחה אותה ראתה את ההורים שלה עומדים מעבר לפתח. „שלום אבא, שלום
+אימא“, היא אמרה וקולה לא הסתיר את מורתה מביקור פתע זה.
+
+„היי מותק, “ אמרה לה אמה, „הרגע הגענו מהמטוס, החלטנו לבקר אותך בעיר
+הזרה שבא העזת לגור.“
+
+„אתם יודעים, יש סיבה שעשיתי את זה...“
+
+„ברור שיש. את מעולם לא פעלת על-סמך דחפים בלבד.“ („ממש לא“ חשבה
+רייצ'ל)
+
+„בכל מקרה, מה נשמע אצלך ומדוע את לא מתקשרת מספיק?“
+
+„אני בסדר, ואני לא מתקשרת מספיק כי אני עסוקה.“ (זה התרוץ הכי טוב שעלה
+על ראשה) „בכל מקרה, עכשיו לא הזמן הכי טוב בשבילכם לבקר.“
+
+„מדוע, יש אצלך מישהו?“ שאל אותה אביה, בלי נימה של רוגז.
+
+„להגיד את האמת לא.“
+
+„טוב, זאת הבעייה שלך.“ אמרה לה אימא.
+
+לדעתה של רייצ'ל היא ירשה את סכום חוסר-השפיויות של הוריה. אביה של
+רייצ'ל למד רפואה אבל אחרי 5 שנים של טיפול בחולים הוא החליט לעבור למחקר.
+הוא עשה כבר תואר שני ושלישי בביולוגיה אך עדיין האמין שהוא רופא בדם.
+אולם, רייצ'ל ואחיה סיפרו תמיד שהוא „מדען“ משום שרופא נראה להם שגרתי
+מידי. אימה של רייצ'ל למדה ביחד עם אביה באוניברסיטה, לתואר ראשון בכימיה,
+אך מאז הולדת רייצ'ל עבדה בעבודות מזדמנות של חצי-משרה שלא היו קשורות
+להכשרתה.
+
+„בכל מקרה, אני עסוקה היום“, אמרה רייצ'ל.
+
+-------------------
+
+
+----------------
+
+„אתה יודע,“ אמרה רייצ'ל, „האופי שלך איננו מסתכם למספר שלם.“
+
+„טעות בידך“, ענה רודולף, „אופיי מסתכם למספר היפר-קומפלקסי שלם
+למהדרין.“
+
+„השאלה היא אם הערך המוחלט שלו שלם.“
+
+„לא חשבתי על זה, אבל לדעתי כן.“
+
+-----------------
+
+„האם תמיד היית כזאת רציונלית?“ שאל גרג?
+
+----------------
+
+„רודולף אייזנברג? את מתלוצצת? הוא חלומי.“
+
+„איך בדיוק הוא חלומי?“
+
+„הוא גאון!“
+
+„גאון שמסרב להודות בכך אך למעשה בטוח שהוא כן גאון.“
+
+„כן, בראיון שקראתי איתו, הוא אמר שהוא בפרוש לא גאון. בכל מקרה, את
+אומרת שהוא עכשיו במילווקי?“
+
+„או לפחות מישהו שהוא טוען שזה הוא.“
+
+„אני חייבת לפגוש אותו.“
+
+„אז בואי לבית שלי ביום ראשון, כי הוא עושה מין כזאת תצוגת אופנה – קו
+נטוי – הצגה, באותו הזמן.“ („למה לעזאזל הייתי צריכה להגיד את זה?“ חשבה
+רייצ'ל לעצמה)
+
+„באמת? תודה. את החברה הכי טובה בכל היקום.“ (וגם אחד האנשים הכי טיפשים
+חשבה רייצ'ל לעצמה)
+
+„אז להתראות ביום ראשון.“
+
+„כן. להתראות, ואני אוהבת אותך.“
+
+------------
+
+מספר אנשים עזרו לאשלי לשכב על הספה. היה ניכר מהבעות הפנים שלה ומהאנחות
+שלה שהיא די סובלת. רייצ'ל הסתכלה סביבה. שני הוריה ישבו על שני כסאות זה
+ליד זה, לא מדברים, לצד אחיה. אביה נראה קצת מוטרד מלראות את אשלי סובלת,
+אך נשאר יושב בכסאו. רייצ'ל ניגשה אליו.
+
+„אבא, אתה רופא.“ היא אמרה לו. נראה היה שלקח לו מעט זמן לקלוט זאת ואז
+אמר: „הו! נכון!“ ואז ניגש לעזור לאשלי. רייצ'ל התיישבה לצד אחיה. „קיוויתי
+שלעולם לא אצטרך להגיד את זה.“
+
+„כן, גם אני.“ אמר לה וחיבק אותה מתוך הזדהות.
+
+--------------
+
+„אז איך אתה מסווג את עצמך בקשת הפוליטית?“
+
+„זה ישמע די מוזר עבור גרמני...“ השיב רודולף „אבל אני אובייקטיביסט. זו
+פשוט הפילוסופיה המשוגעת ביותר שמתאימה לשגעון הפרטי שלי.“
+
+„אם להגיד את האמת, צריך להיות קצת אובייקטיסט כדי להפנים את הספרים של
+איין רנד, כך שפעולת ההתאבייקטיבסטות דורשת מעט Bootstrapping.“
+
+„מה זה בוט-סטרפינג?“ שאלה אשלי.
+
+„זה מושג בתחום המחשבים “ השיבה רייצ'ל, „שאומר שצריך להשתמש בדבר מסוים
+כדי לבנות או לאתחל את עצמו. אני אתן לך דוגמא: יש מהדר של שפת C בשם gcc
+שכתוב מראש בשפת C.“
+
+„אז איך מהדרים אותו?“
+
+„משתמשים במהדר אחר, או בגרסה ישנה יותר שלו.“
+
+„או שמתקינים חבילה שמישהו אחר קימפל עבורך...“ הוסיף רודולף.
+
+----------------
+
+„'אני', 'אני' ! “
+
+„את מה?“
+
+„'אני' זאת התשובה לשאלת החיים, היקום והכל.“
+
+„באמת? אני חשבתי שהתשובה לה היא 42.“
+
+לרייצ'ל מאוד בא לתת לגרג אגרוף. אבל הייתה לה מספיק שליטה עצמית מכדי
+לעשות זאת ולכן רק אמרה „אהההההפפפף“ והלכה משם. גרג ראה אותה יוצאת אל
+המרפסת.
+
+„מה הבעייה של רייצ'ל?“ שאל גרג את הנוכחים בחדר.
+
+„היא שאלה אותי מי האיש החזק ביותר בעולם ועניתי לה שזה אני.“
+
+„טוב זה מסביר דברים אחדים.“
+
+גרג יצא אל המרפסת וראה את רייצ'ל עומדת שם ומרפרפת בתסריט. הוא ניגש
+לעברה. „רודולף סיפר לי ששאלת אותו מי האיש החזק בעולם. אז זאת שאלת החיים,
+היקום והכל.“
+
+„לעת עתה, לפחות“, אמרה רייצ'ל וחייכה חצי-חיוך.
+
+„אני מבין שעבר עלייך שבוע קשה, ועכשיו את גם צריכה לשחק בהצגת-האופנה
+הזאת.“
+
+„זה נכון.“ אמרה ואז השתרר שקט לקצת רגע.
+
+„אני ממש מחבב את רודולף.“ אמר גרג.
+
+„באמת?“ אמרה רייצ'ל „אף על פי שהוא האדם הכי גאוותן, ועוד באופן הכי
+(כביכול) צנוע שאי פעם הכרת?“
+
+„כן, שמתי לב. לא, זה לא מפריע לי כל כך. למעשה זה חלק מהיופי
+שבו.“
+
+„המממ...“ המהמה רייצ'ל, „אם לחשוב על זה, אולי הוא לא כל כך גרוע.
+ולפחות הוא פתר את החידה שהטרידה אותי מאז תחילת השבוע.“
+
+„בקשר למי האדם החזק בעולם?“
+
+„כן.“
+
+„טוב. אני מצטער שאמרתי שזה '42'.“
+
+„שמע“, אמרה רייצ'ל ואחזה בידיו, „זה יהיה מאוד חשוב לי אם תלך ליציע
+לראות את ההצגה.“
+
+„מדוע?“ אמר גרג, „כל האקשן נמצא כאן...“
+
+„בכל זאת, בתור... אני לא יודעת... החבר שלי.“
+
+„את מחשיבה אותי בתור החבר שלך?“ אמר גרג כשהוא אוחז את כתפיה
+בידיו.
+
+„לעת עתה, לפחות“ ענתה רייצ'ל. היא נישקה אותו ומייד שניהם התחילו
+להתמזמז.
+
+„איפה רייצ'ל“ שמעה רייצ'ל את קולה של אימה מתוך הדירה, ואז ראתה אותה
+פותחת את הדלת של המרפסת. „אווו“ אמרה האם כשהיא מביטה על הזוג.
+
+רייצ'ל הפסיקה מהר להתנשק עם גרג ואמרה לאמא שלה: „היי אמא, כל כך נחמד
+שהצטרפת אלינו כאן. בדיוק דיברנו על... אהממ... נו טוב, לא בדיוק
+דיברנו.“
+
+„אני אלך ליציע לראות את החלק השני של ההצגה.“ אמר גרג, ואז עקף את אימה
+של רייצ'ל ויצא מהמרפסת.
+
+„טוב, אמא, “ אמרה רייצ'ל, „לי יש תסריט לשנן.“
+
+---------------
+
+„טוב, “ אמרה רייצ'ל לשאר השחקנים, „כל אחד יודע שכאשר מדובר בבגדים של
+רודולף אייזנברג – סימן רשום – בערבון מוגבל, כל הזכויות שמורות תחת ה-GNU
+General Public License – צריך ללבוש לפחות שלושה בגדים שלו ביום.“
+
+------------------
+
+„בניגוד למה שרייצ'ל כאן אמרה, העיצובים שלי אינם מופצים תחת ה – GNU
+General Public License, למי שיודע מה זה. לפחות לא כרגע. אבל אתם מוזמנים
+לקנות אותם בכל מקרה.“
+
+רייצ'ל שמעה את אייזנברג אומר דברים אלה כשהיא עומדת על הבמה ביחד עם שאר
+השחקנים בהצגת-האופנה. היא חייכה חיוך טיפשי, עמדה בפוזה טיפשית, ובאופן
+כללי ניסתה להראות טיפשית עד כמה שרק ניתן. (ולדעתה די הצליחה).
+
+„רייצ'ל מחליפה את אשלי הלוואי, שנקעה את רגלה. אבל, אל תדאגו, אתם תראו
+אותה מספיק בתצוגת האופנה הבאה שלי, יהיה הפורמט שלה אשר יהיה.“
+
+----------------
+
+„הגידו לי, יש איזה סיכוי שהאפיפיור החדש מת היום?“
+
+„לא הודיעו על זה בחדשות.“
+
+„האם ביל גייטס נהרג בהתרסקות של מטוס, חס וחלילה?“
+
+„לא.“
+
+„אוטובוס פגע בלינוס טורוולדס? שוב פעם, חס וחלילה.“
+
+„לא חושב.“
+
+„מצוין. “ אמרה רייצ'ל כשהיא נופלת על הספה. „יש סיכוי שהשבוע הזה יהיה
+יותר שפוי.“
+
+</s>
+
+</body>
+