Commits

Shlomi Fish committed 0bbb21b

Integrated MirYam's commentary up to the end of chapter 1.

Thanks to MirYam for that. 9 more chapters to go.

  • Participants
  • Parent commits 33dde43

Comments (0)

Files changed (1)

File The-Enemy-Hebrew.fiction-text.txt

 
 <title>עזיבה מבלי להשאיר זכר [Left Without a Trace]</title>
 
-קמתי בבוקר והלכתי למוצב. היה זה יום בהיר של תחילת האביב. כשהלכתי בדרך לעבר המוצב, יצא לי ליהנות
-מהירוק האביב של השדה, לפני שהקיץ נותן בו את אותותיו. פרחים פרחו שם בצבעי לבן, צהוב וארגמן
-ויכולתי לשמוע את ציוץ הציפורים ששכנו על העצים והתעוררו עוד לפנות בוקר. אגלי טל נצצו על השיחים
-והפרחים, ואדמת השדה הייתה עדיין לחה מהגשם שירד שם לפני יום.  השמש רק התחילה לזרוח ובשמיים הייתה
-מלחמה בין הגוון הכחול-בהיר של השמש לבין האדום הכהה של הלילה.
+קמתי בבוקר והלכתי למוצב. היה זה יום בהיר של תחילת האביב. כשהלכתי בדרך לעבר
+המוצב, יצא לי ליהנות מהירוק האביב של השדה, לפני שהקיץ נותן בו את אותותיו.
+פרחים פרחו שם בצבעי לבן, צהוב, וארגמן ויכולתי לשמוע את ציוץ הציפורים ששכנו על
+העצים והתעוררו עוד לפנות בוקר. אגלי טל נצצו על השיחים והפרחים, ואדמת השדה הייתה עדיין לחה מהגשם שירד שם לפני יום.  השמש רק התחילה לזרוח ובשמיים היה
+קרב בין הגוון הכחול-בהיר של השמש לבין האדום הכהה של הלילה.
 
 לדעתי, היה זה יום אידיאלי לשגר טילים על חיילי האויב. אולם, לא זה היה מה 
 שהתכוונתי לעשות באותו יום.
 
 "באמת? חראם! 'תחסר לנו, אחי', כמו שאומרים."
 
-"כנ"ל. אבל מה לעשות, צריך להמשיך בחיים." 
+"כנ"ל. אבל מה לעשות? צריך להמשיך בחיים." 
 
 וכך הלכתי מהם, פתחתי את הדלת שהובילה למשרד של מפקד המוצב ונכנסתי פנימה. המפקד ישב ליד השולחן
-וקרא חוברת של דפים שאחז בידו. מן הסתם היה זה אחד מקבצי ההוראות הרבים שהוא קיבל באופן תדיר.
+וקרא חוברת שאחז בידו. מן הסתם היה זה אחד מקבצי ההוראות הרבים שהוא קיבל באופן תדיר.
 . אחרי שנכנסתי פנימה, הוא הניח את הדפים על השולחן, הפנה את מבטו אליי ואמר: "בוקר טוב, 
-החבר! ראה, קראתי עכשיו מאמרים אחדים והם מסבירים שאנחנו צריכים להעביר את..."
+החבר! ראה, קראתי עכשיו מאמרים אחדים והם מסבירים שאנחנו צריכים להעביר את"
 
 "בוקר טוב גם לך, אדוני." קטעתי אותו באמצע. "סליחה שאני מפריע לך אבל אני 
-לא חושב שזה כבר אקטואלי."
+לא חושב שזה כבר אקטואלי.".
 
 "מדוע?"
 
 "משום שבאתי הנה כדי להגיש את התפטרותי."
 
-"אאלק! רק לפני עשר דקות התפטר החבר האחר של הארגון."
-
-"באמת?" שאלתי אותו.
+"אאלכ! רק לפני עשר דקות התפטר החבר האחר של הארגון."
+
+"באמת?" שאלתי.
 
 "כן. הוא עכשיו נפרד לשלום מהחברים האחרים."
 
 ומולדתך. הרווחת את שכרך, גם אם לא ביושר, ואנו מודים לך שבכלל הצטרפת אל הארגון 
 מלכתחילה. אני רק מקווה שבמהלך חייך האזרחיים, תשמור על רוח הארגון ועל הפילוסופיה שלו."
 
-"אני אשתדל אדוני" עניתי לו בחטף בזמן שחתמתי. אז נעמדתי ולחצנו ידיים. חשבתי קצת על 
-מה שאמר המפקד, ואז נזכרתי במשהו והתיישבתי חזרה. "ראה, אולי זה כבר לא 
-כל-כך אקטואלי" אמרתי לו, "אבל הייתי חבר בארגון במשך שנתיים ומעולם לא 
+"אני אשתדל, אדוני." עניתי לו בחטף בזמן שחתמתי. אז נעמדתי ולחצנו ידיים. חשבתי קצת על מה שאמר המפקד, ואז נזכרתי במשהו והתיישבתי חזרה. "ראה, אולי זה כבר לא 
+כל-כך אקטואלי," אמרתי לו, "אבל הייתי חבר בארגון במשך שנתיים ומעולם לא 
 סיפרו לי מה היא פילוסופיית הארגון. מה היא, באמת?"
 
 "אה... הפילוסופיה? מפליא אותי מאוד שלא הציגו אותה בפניך עדיין. 
 אנחנו מוכרחים להקריב הכול למען יישום מטרה זו ע"י מאבק באויב, 
 אפילו את חיי בני-עמנו, שלמען האינטרס שלהם אנו פועלים. ואכן עשינו זאת בהצלחה, 
 וכשאני מביט לאחור אני מבין דבר אחד: עשינו זאת ואנו עדיין עושים זאת על אף כל 
-הקשיים. נכון - עברנו זמנים קשים. אבל הם היו כלום לעומת הזמנים הכמעט 
+הקשיים. נכון: עברנו זמנים קשים. אבל הם היו כלום לעומת הזמנים הכמעט 
 בלתי אפשריים, שאנחנו בדרך-כלל מתפקדים בהם.
 
 אולם, מאז תחילת המלחמה באויב, שמנו לב שקיים מכשול רציני המפריע 
-לנו. למעשה, אין זה כלל מכשול פיזי אלא מושג מטה-פיזי ומופשט, ובתור 
+לנו. למעשה, אין זה כלל מכשול פיזי, אלא מושג מטה-פיזי ומופשט, ובתור 
 כזה אמור להיות חסר-משמעות. ברם, הפופולריות של מושג זה הפכה את ההתמודדות אתו 
-לבלתי-נמנעת. ידידי, אפילו אם היינו מקבלים פרוש מאוד מתון שלו, 
+לבלתי-נמנעת. ידידי, גם אילו היינו מקבלים פרוש מאוד מתון שלו, 
 הרי שהיינו מוצאים את עצמנו מוגבלים ע"י כל מיני כללים בלתי-נראים 
 ולא מעשיים; היינו נמצאים בקונפליקטים אין סופיים ובנוסף לכל, 
 האמביציה של חיילינו להילחם הייתה יורדת פלאים. מושג זה הוא 'מוסר'.
 
 לכן החלטנו לקבל את המשוואה הפילוסופית 'מוסר = אין מוסר'. "
 
-"רגע, " קטעתי אותו באמצע, "האם אתה מתכוון להנחה שהמטרה מקדשת את האמצעים?"
+"רגע, " קטעתי אותו באמצע. "האם אתה מתכוון להנחה שהמטרה מקדשת את האמצעים?"
 
 "כן! כן!" התלהב המפקד. "בדיוק לזה. בכל מקרה, קבלת המשוואה הזו 
 מציבה אותנו בבעיה. הסיבה לכך היא שהיא עומדת בסתירה גמורה לחיבורו 
-המפורסם של אריסטו 'אורגנום' הקובע, בין השאר כי:
+המפורסם של אריסטו 'אורגנום', הקובע בין השאר כי:
 
 1. A הוא A.
 
 ולמרות היותו מסמך מעניין מאוד בתחום הלוגיקה, אני חייב לציין שגם לי 
 היו ספקות לגביו. אני שמח מאוד שהארגון דוחה אותו, משום שלדעתי 
 דבר זה עשוי להקל את פעילותו במידה ניכרת. כך למשל, אם A יכול להיות לא-A 
-אז מכיוון שחברי הארגון אינם חיילי האויב, הם כן עשויים להיות חייליו. 
-לדעתי, אם תהרגו זה את זה, תוכלו לחסוך הרבה משאבים משום שהאויב יהיה 
-ממש בהישג ידכם. כמו-כן לא יהיה חשש לאבדות משום שכל האבדות האפשריות 
+- אז מכיוון שחברי הארגון אינם חיילי האויב, הם כן עשויים להיות חייליו. 
+לדעתי, אם תהרגו זה את זה, תוכלו לחסוך הרבה משאבים, משום שהאויב יהיה 
+ממש בהישג ידכם. כמו-כן, לא יהיה חשש לאבדות משום שכל האבדות האפשריות 
 יהיו של כוחות האויב. גם לא יהיה האלמנט של הסתכנות בהסתננות 
 לקווי האויב, או בהפצצות מצדו."
 
-"מדהים!" קרא המפקד כשהוא קם מכיסאו כשפניו צוהלות. "איך לא חשבתי 
-על זה קודם? אדאג ליישם את הצעתך מייד ואודיע עליה גם לשאר המוצבים 
-ולמפקדת הארגון. זה יהיה מפנה במלחמתנו נגד האויב. אני מודה לך החבר 
+"מדהים!" קרא המפקד, כשהוא קם מכיסאו עם פנים צוהלות. "איך לא חשבתי 
+על זה קודם לכן? אדאג ליישם את הצעתך מייד, ואודיע עליה גם לשאר המוצבים 
+ולמפקדת הארגון. זה יהיה מפנה במלחמתנו נגד האויב. אני מודה לך, החבר 
 לשעבר! ללא-ספק הארת את עיניי."
 
-"העונג כולו שלי. שלום." אמרתי לו כשאני קם מכיסאי.
-
-"שלום גם לך" הוא הפטיר לעברי כשהוא בקושי מתפנה 
+"העונג כולו שלי. היה שלום." אמרתי לו כשאני קם מכיסאי.
+
+"שלום גם לך." הוא הפטיר לעברי כשהוא בקושי מתפנה 
 מלהט הסידורים שהוא התחיל בהם כדי ליישם את הצעתי.
 
-עזבתי את החדר ואז הסתובבתי במוצב. נפרדתי מהחברים האחרים 
+עזבתי את החדר, ואז הסתובבתי במוצב. נפרדתי מהחברים האחרים,
 וגם מצאתי את החבר האחר שפרש באותו יום. הצעתי לו שנלך ביחד 
 ואכן יצאנו מחצר המוצב והתחלנו ללכת בשביל חזרה לכפר.
 
 פיצוץ מכיוון המוצב, בדיוק כשעלינו על גבעה שהשקיפה לעברו. 
 פנינו לאחורה והבטנו באימה כיצד חברי-הארגון הורגים זה את זה. 
 הם התפצלו לשני צדדים יריבים ונלחמו אחד בשני עד חרמה בכל כלי-נשק 
-שהיה במוצב: רובים, רימונים, מרגמות, פצצות. הם אפילו השתמשו במשגר 
+שהיה ברשותם: רובים, רימונים, מרגמות, פצצות. הם אפילו השתמשו במשגר 
 הטילים כדי לשגר טיל ישר לעבר אחד הקירות של המבנה כדי לפוצץ אותו.
 
 בסוף, נשאר רק חבר אחד בחיים, והוא עמד על גג חורבת המוצב וקפץ בשמחה 
 כשהוא מחזיק את תת-המקלע שלו מעל ראשו. אז יצא המפקד מחדרו וירה בו שלוש 
 פעמים בבטן באמצעות אקדח. החבר נפל לארץ מת. המפקד החזיר את אקדחו לנרתיק 
-ונכנס בחזרה למשרדו. שמענו אותו כותב משהו במכונת-הכתיבה שלו וכשיצא שלשל 
+ונכנס בחזרה למשרדו. שמענו אותו כותב משהו במכונת-הכתיבה שלו, וכשיצא, שלשל 
 מכתב לתיבת הדואר של המוצב. הנחנו שהיה זה דו"ח למפקדת הארגון על הפעולה 
-המוצלחת שהיינו עדים לה. לאחר ששם את המכתב בתיבה הוא פנה לעבר משרדו 
-כשהוא משפשף את ידיו. אחר-כך, הוציא את האקדח שלו, הסתובב וירה לעצמו כדור בראש.
+המוצלחת שהיינו עדים לה. לאחר ששם את המכתב בתיבה, הוא פנה לעבר משרדו 
+כשהוא משפשף את ידיו. אחר-כך, הוציא את האקדח שלו, הסתובב, וירה לעצמו כדור בראש.
 
 לאחר שהחבר לשעבר האחר ואני נוכחנו בכל זה, 
-משכנו בכתפינו, הסתובבנו והמשכנו ללכת לכיוון הכפר.
+משכנו בכתפינו, הסתובבנו, והמשכנו ללכת לכיוון הכפר.
 
 </s>