Commits

Shlomi Fish  committed 1435b50

Corrected up to the end of chapter 2.

  • Participants
  • Parent commits 0bbb21b

Comments (0)

Files changed (1)

File The-Enemy-Hebrew.fiction-text.txt

 
 התחלתי לזמזם שיר פופולרי, כפי שנהגתי פעמים רבות לאחר שחזרתי הביתה אחרי 
 יום-עבודה מתיש בארגון. למרות האינטליגנציה יוצאת-הדופן שלי גם אני לפעמים 
-שוכח דברים. במקרה זה שכחתי שבפעמים הקודמות חזרתי הביתה רק בערב.
-
-מספר שניות אחרי שהתחלתי לשיר שמעתי מעט רעש מהחדר הסמוך 
-ואז רחשים שהגיעו מכיוון המסדרון. 
+שוכח דברים. במקרה זה, שכחתי שבפעמים הקודמות חזרתי הביתה רק בערב.
+
+מספר שניות אחרי שהתחלתי לשיר, שמעתי מעט רעש מהחדר הסמוך,
+ואז רחשים שהגיעו מכיוון המסדרון.
 
 "מדוע, לכל הרוחות, אתה עושה רעש עכשיו?!" צעק בלחישה קול 
 נשי, שזיהיתי בתור קול אחותי הצעירה.
 "אני עושה רעש? ישנתי כמו תינוק. את זאת 
 שעשית רעש!" השיב לה אחי הצעיר ממנה.
 
-"ואתה חושב שאני לא ישנתי? לא יודעת, אולי אתה מדבר תוך כדי שינה."
+"ואתה חושב שאני לא ישנתי? לא יודעת. אולי אתה מדבר תוך כדי שינה."
 
 "איך את יודעת שאת לא מדברת מתוך שינה?"
 
-"יאללה, אני הקמתי את הרעש." צעקתי בלחש לעברם, 
-"ובואו לדבר כאן, כדי שלא תעירו את אימא בטעות."
+"יאללה, אני הקמתי את הרעש.", צעקתי בלחש לעברם, 
+"ובואו לדבר כאן, כדי שלא תעירו את אימא בטעות.".
 
 ראיתי את שני אחיי הצעירים מסתכלים בחשש לעבר 
-הספה מפתח המסדרון. כשהם ראו שזה אני, הסתכלו אחד על השני 
-ואז חזרה עליי. "חבר-הארגון, מדוע אתה בבית בשעה כזאת?" שאלה אותי אחותי בתמיהה.
-
-"החבר לשעבר." תיקנתי אותה.
-
-"אה... התפטרת? אז זאת הסיבה שאתה כאן. טוב, במצב נורמלי הייתי מברכת 
-אותך... אם זה מתאים לברך מישהו אחרי התפטרותו. בכל מקרה, אני עייפה 
-מכדי לחשוב ואני רוצה לחזור למיטה." וכך חזרו שניהם כלעומת שבאו.
+הספה מפתח המסדרון. כשהם ראו שזה אני, הסתכלו אחד על השני,
+ואז חזרה עליי. "חבר-הארגון, מדוע אתה בבית בשעה כזאת?", 
+שאלה אותי אחותי בתמיהה.
+
+"החבר לשעבר.", תיקנתי אותה.
+
+"אה… התפטרת? אז זאת הסיבה שאתה כאן. טוב, במצב רגיל הייתי מברכת 
+אותך… אם זה מתאים לברך מישהו אחרי התפטרותו. בכל מקרה, אני עייפה 
+מכדי לחשוב ואני רוצה לחזור למיטה.". וכך חזרו שניהם כלעומת שבאו.
 
 מעט מאוחר יותר בבוקר, התיישבה כל המשפחה (כולל אני) ביחד ליד 
-שולחן האוכל כדי לאכול ארוחת בוקר. "מישהו מוכן להעביר לי את החמאה?" 
-אמרתי זמן קצר אחרי תחילת הארוחה.
-
-"בבקשה, " אמרה לי אימא כשהיא מעבירה את החמאה ומניחה 
-אותה לידי. "הבנתי שהתפטרת מהארגון היום."
-
-"כן. " השבתי לה, והתחלתי למרוח את החמאה על הלחם.
-
-"אז מה אתה מתכננן לעשות עכשיו?" שאל אותי אבי.
-
-"לא חשבתי על זה ממש. אני מניח שאני אחפש עבודה."
-
-"טוב מאוד."
+שולחן האוכל כדי לאכול ארוחת בוקר. "מישהו מוכן להעביר לי את החמאה?",
+שאלתי זמן קצר אחרי תחילת הארוחה.
+
+"בבקשה.", אמרה לי אימא, כשהיא מעבירה את החמאה ומניחה 
+אותה לידי. "הבנתי שהתפטרת מהארגון היום.".
+
+"כן. ", השבתי לה, והתחלתי למרוח את החמאה על הלחם.
+
+"אז מה אתה מתכוון לעשות עכשיו?", שאל אותי אבי.
+
+"לא חשבתי על זה ממש. אני מניח שאחפש עבודה.".
+
+"טוב מאוד.".
 
 לאחר הארוחה יצאתי מהבית והלכתי לחפש עבודה אצל תושבי 
-הכפר האחרים. הראשון שניגשתי אליו היה חקלאי שגר בתים אחדים מאתנו. כשהגעתי אליו, 
-ראיתי שהוא מטפל בשדה שלו. "בוקר טוב", אמרתי לו.
-
-"בוקר טוב, חבר הארגון", הוא ענה לי.
-
-"למעשה, זה החבר לשעבר, וזאת הסיבה שאני פונה אליך. אתה מבין: אני מחפש עבודה."
+הכפר האחרים. האדם הראשון שאליו ניגשתי היה חקלאי שגר בתים 
+אחדים מאתנו. כשהגעתי אליו, ראיתי שהוא מטפל בשדה שלו. 
+"בוקר טוב,", ברכתי אותו.
+
+"בוקר טוב, חבר הארגון.", הוא ענה לי.
+
+"למעשה, זה החבר לשעבר, וזאת הסיבה שאני פונה אליך. אתה מבין? אני מחפש עבודה.".
 
 "אני מצטער מאוד, הייתי שמח מאוד להציע לך עבודה, אבל 
 העסקים לא היו כל-כך טובים לאחרונה. בגלל האויב, כמובן."
 
 "אבל אדוני, אף טיל שיירה האויב על הכפר הזה מעולם לא פגע באדמתך או אף בקרבתה."
 
-"בכל זאת, הרעשים שהשמיעו הטילים גרמו שהגידולים לא יגדלו כמו שצריך."
-
-"אבל לפי מיטב ידיעתי באקוסטיקה, התהודה של הזרעים גבוהה בהרבה מתדירות..."
+"בכל זאת, הרעשים שהשמיעו הטילים גרמו שהגידולים לא יגדלו כראוי."
+
+"אבל לפי מיטב ידיעתי באקוסטיקה, התהודה של הזרעים גבוהה בהרבה מתדירות…"
 
 "מה זה חשוב? בכל זאת האויב אשם בכל."
 
 הוא גם היה עסוק בטיפול בשדה שלו. "בוקר טוב, החבר!" 
 הוא ברך אותי לאחר שהבחין בי מתקרב.
 
-"בוקר טוב", עניתי לו. "למעשה, התפטרתי היום מהארגון 
+"בוקר טוב,", עניתי לו. "למעשה, התפטרתי היום מהארגון, 
 ובאתי לשאול אותך האם יש לך עבודה בשבילי."
 
 "לצערי, האויב הביא לכך שהגידולים בשדה שלי לא הצליחו 
 כמו שרציתי ולכן אין לי עבודה להציע לך."
 
-"אבל הטיל האחרון שירה האויב ונחת באדמתך היה לפני 7 שנים."
+"אבל הטיל האחרון שירה האויב ונחת באדמתך היה לפני שבע שנים."
 
 "עדיין, חומרי הנפץ נותרו באדמה."
 
 "אינני חושב כך. העבודה שהשקעת בסילוקם, שלא לדבר על הסחף 
 במשך כל אותו הזמן היו אמורים להשאיר רק כמות קטנה מהם אם בכלל בשדה. 
 ומלבד זאת, אין אף אינדיקציה שתבואה הגדלה בשדה 
-עם כמות קטנה מהם לא תגדל באופן נורמלי."
+עם כמות קטנה מהם לא תגדל באופן תקין."
 
 "לא משנה. אני חושב שעדיין נשארה השפעה ארוכת טווח."
 
 "בסדר. אני אנסה אצל מישהו אחר. היה שלום."
 
-"שלום גם לך".
+"שלום גם לך."
 
 וכך הלכתי לחפש עבודה במכולת של הכפר. נאלצתי לעמוד בתור 
 וכשהגיע תורי פנה אלי המוכר: "שלום לך. לא רואים אותך 
 
 "למעשה, פרשתי בדיוק היום. תהיתי אם יש לך עבודה בשבילי."
 
-"הודות לארגון הנפלא שלך אין לי. אתה זוכר שלפני שלושה 
+"הודות לארגון הנפלא שלך, אין לי. אתה זוכר שלפני שלושה 
 שבועות, ניסה המוצב ליד הכפר השכן לירות טיל על אחת מעמדות 
-האויב והוא בטעות פגע במכולת הזאת? הטיל הרס חצי מהתקרה ופער 
+האויב, והוא בטעות פגע במכולת הזאת? הטיל הרס חצי מהתקרה ופער 
 חור גדול בקיר המערבי. השיפוצים כאן עלו לי הון תועפות, ואף שאני 
 ממש צריך עזרה כאן, ממש אין לי כסף לשלם שכר. אולי פעם אחרת."
 
-"זהו!" אמרתי לעצמי, על זה הייתי חייב להגיב. "אדוני, ", פניתי 
-אליו בתקיפות, "שמעתי היום נימוקים די חלשים למצב כלכלי ירוד שהחלטתי 
-לא להגיב עליהם, אבל על תרוץ עלוב כזה אני לא מוכן לעבור לסדר היום!
+"זהו!", אמרתי לעצמי, על זה הייתי חייב להגיב. "אדוני,", פניתי 
+אליו בתקיפות, "שמעתי היום נימוקים די חלשים למצב כלכלי ירוד שעליהם
+החלטתי שלא להגיב, אבל על תרוץ עלוב כזה אני לא מוכן לעבור לסדר היום!
 
 אם העסקים שלך גרועים, נסה לבדוק מה אתה לא עשית 
-בסדר ואל תאשים בזה מישהו אחר. 
-
-זהו תרוץ לא עובדתי, לא ענייני , בלתי עקבי ופשוט לא 
-משכנע. אפילו פוליטיקאי גרוע לא היה משתמש בטיעון כזה.
+בסדר ואל תאשים בזה מישהו אחר!
+
+זהו תרוץ לא עובדתי, לא ענייני, בלתי עקבי ופשוט לא 
+משכנע. אפילו פוליטיקאי גרוע לא היה מביא טיעון כזה.
 
 גם אילו הייתה לך עבודה להציע לי, לא הייתי מוכן לעבוד אצלך. 
 שיהיה לך יום טוב. אולי אחזור בערב , אשמע ממך מה קרה לך היום, ואז אוכל 
-להביא בפניך עוד עשרה תירוצים מדוע מצבך הפיננסי גרוע לאחרונה. 
+להביא בפניך עוד עשרה תירוצים מדוע מצבך הכספי גרוע לאחרונה. 
 והאמן לי שכולם יהיו יותר טובים מזה שנתת הרגע!"
 
 וכך עזבתי את המקום בכעס. חוסר-הגיון משווע הוא תמיד 
 דבר מקומם, שלא לדבר על כך שהייתה כאן גם העלבה אישית.
 
-אחרי שיצאתי שמתי לב שבקצה הרחוב עומדים קצין בכיר ומבוגר 
+אחרי שיצאתי, שמתי לב שבקצה הרחוב, עומדים קצין בכיר ומבוגר, 
 וקבוצה של חיילים - כולם מצבא הכובש. נראה היה לי שהם שאלו 
 את תושבי הכפר משהו, ואז ראיתי שחקלאי אחד הצביע בדיוק 
 אלי בתשובה לשאלתם והם התחילו ללכת לקראתי.
 אצלנו ככל העולה על רוחם.
 
 בכל מקרה, אחרי שקבוצת החיילים התקרבה אליי מספיק, פנה 
-הקצין אליי ושאל: "האם אתה החבר לשעבר בארגון?"
+הקצין אליי ושאל, "האם אתה החבר לשעבר בארגון?".
 
 "בכבודו ובעצמו.", עניתי לו.
 
-"אם כן, יש לנו מספר שאלות בשבילך. המוצב בו שרתת נמצא היום 
+"אם כן, יש לנו מספר שאלות לשאול אותך. המוצב בו שרתת נמצא היום 
 במצב כמעט-הרוס, ורוב חבריו היו שרועים בסביבתו הרוגים. 
 האם ידוע לך משהו על הרס המוצב?"
 
-"כן, מה אתם רוצים לדעת?"
-
-"למשל, מה גרם להריסתו ולרצח כל חברי-הארגון ששרתו בו. אחד החוקרים שלנו 
-טען שכל הראיות מצביעות על כך שהם לחמו זה בזה, אך אנו חשבנו שזה מאוד לא הגיוני."
+"כן. מה אתם רוצים לדעת?"
+
+"למשל, מה גרם להריסתו ולרצח כל חברי-הארגון ששרתו בו? 
+אחד החוקרים שלנו טען שכל הראיות מצביעות על כך שהם לחמו זה בזה, 
+אך אנו חשבנו שזה מאוד לא הגיוני."
 
 "למעשה, זה מאוד הגיוני. זו הייתה תוצאה קונסטרוקטיבית של 
 הצעת הייעול שלי.", והמשכתי לספר לו את שאר הסיפור.
 
-"אבל אין בזה הגיון.", קרא המפקד.
+"אבל אין בזה הגיון!", קרא המפקד.
 
 "ראה,", השבתי לו, "עליך להבין שלכל טענה הגיונית שתעלה על הדעת 
 יש טענה הפוכה שאינה הגיונית. המסקנה מכאן היא שחצי מהטענות בעולם הן 
 לא הגיוניות. מן הסתם תיתקל בהן מדי יום. אתן לך דוגמא: במישור העקרוני, 
-האם זה מוסרי שעם אחר, למשל: האויב, יחזיק וירדה במדינה של עם אחר, נניח הכובש?"
-
-"לא!", אמר המפקד בתוקף ".אילו הם היו מעזים לעשות את זה..."
-
-"ובכל זאת אתה בעצמך עושה את זה לנו, אף על פי שאתה כבר מזמן לא חייב לעשות זאת!"
-
-החיילים הצעירים יותר התחילו לצחוק בפראות עד שהמפקד הפנה את פניו הזועפות לעברם והם השתתקו.
+האם זה מוסרי שעם אחר — למשל: האויב — יחזיק וירדה במדינה של עם אחר, 
+נניח הכובש?"
+
+"לא!", אמר המפקד בתוקף. ".אילו הם היו מעזים לעשות את זה…"
+
+"ובכל זאת, אתה בעצמך עושה את זה לנו, 
+אף על פי שאתה כבר מזמן לא חייב לעשות זאת!"
+
+החיילים הצעירים יותר התחילו לצחוק בפראות, 
+עד שהמפקד הפנה את פניו הזועפות לעברם והם השתתקו.
 
 הוא חזר אליי, "בכל מקרה, זה לא היה מעשה-ידיהם של חיילי צבא האויב?"
 
 
 "תודה לך." אמרתי לו.
 
-וכך הם הלכו משם. נדמה לי שהחיילים המשיכו לצחקק או לפחות חייכו.
+וכך הם הלכו משם. נדמה לי שהחיילים המשיכו לצחקק, או לפחות חייכו.
 
 לא הצלחתי למצוא עבודה באותו היום, אך כשחזרתי הביתה באותו הערב סיפרו לי 
 שהגיע אליי מברק ממנהיגי התומך, המדינה שמממנת את פעילות הארגון. 
-פתחתי אותו, והתחלתי לקרוא אותו. במברק היה רשום כך:
+פתחתי אותו, וקראתי. במברק היה רשום כך:
 
 "
 
 
 הנדון: זימון לתחקיר והתייעצות
 
-כבוד החבר לשעבר,
+כבוד החבר לשעבר:
 
 עקב הצעתך עומד הארגון בפני אחד המשברים הקשים ביותר בתולדותיו. 
 ברצוננו לזמן אותך לישיבה שלנו , כדי שנדון בהצעתך ובהשלכות של 
 
 ממשלת התומך תדאג לממן את נסיעתך, ותוכל לעזוב כבר מחר בבוקר. 
 ברצוננו להביא עובדות אלה לידיעתך: לא נוכל להבטיח את ביטחונך במהלך 
-נסיעה זו. בנוסף, למרות שרותך הממושך בארגון והצעתך הקונסטרוקטיבית, איננו 
+נסיעה זו. בנוסף, למרות שרותך הממושך בארגון והצעתך הבונה, איננו 
 יכולים לומר בפה מלא או בחצי פה שאנו רוצים לשמור על ביטחונך. כמו-כן, 
 אין באפשרותנו לערוב לכך שלא ננקוט פעולות העלולות לפגוע בך, בעקיפין או במישרין.
 
 
 "
 
-לאחר שחשבתי על כך במשך הערב ודיברתי על כך עם בני-משפחתי החלטתי 
+לאחר שחשבתי על כך במשך הערב, והתייעצתי עם בני-משפחתי החלטתי 
 בסוף שאני רוצה לנסוע לשם ולהיפגש אתם. למחרת, נסעתי 
 במכונית לשדה-התעופה, ועליתי על מטוס שטס לשם.